איך מנהלים לומדים

פורסם ב"משאבי אנוש"

איך מנהלים לומדים?

השאלה הזו מלווה אותי כבר מעל לעשרים שנה, בהן עסקתי בהוראה באוניברסיטה, בייעוץ ארגוני, בייעוץ אישי, בפיתוח תכניות למידה, בלמידה ארגונית ובניהול ידע. היא הטרידה אותי  לגבי עצמי בשנים האחרונות, כמנהלת היושבת מצידו השני של המתרס.  השאלה הפכה לקריטית  עבורי כאשר  זכיתי באמון הנהלת הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, והתמניתי למנכ"ל ל.ה.ב. – לימודי הכשרה בניהול, יחידה בת כ – 35 שנה שעוסקת בפיתוח תכניות לימוד למנהלים שלא לתואר. 

 

הרבה מנהלים לומדים כיום לימודי ניהול מסודרים, לתואר ראשון או שני, ובקורסי הכשרה לניהול למיניהם. זהו תהליך  שנמשך בין שנה לשלוש שנים,  בו נלמדים היסודות של החשיבה העסקית, הכלכלית והניהולית.  האם כך לומדים להיות מנהלים? האם לימודים אקדמיים,  מפי מרצים טובים אשר לרוב אינם מנהלים בעצמם, דיים כדי לעמוד בהצלחה באתגרים הניהוליים שאנחנו עומדים בפניהם בפועל, בשטח? האם לימודים במשך תקופת זמן מצומצמת, בזמן מסוים בחיים, מספיקה  לקריירה ניהולית מלאה?

 

אחרים  מאמינים בלמידה הנובעת מהשטח,  מהניסיון, מהתמודדות עם המצבים שהחיים  מציבים בפנינו. לפעמים זה הניסיון שלנו עצמנו, על הטעויות וההצלחות שלנו, לפעמים,  מניסיונם של אחרים.  אך האם ניסיון – לעיתים אקראי, לעיתים מקרי, יכול להיות אמת מידה מספקת כדי ש"נדע"? האם ניסיון שנצבר במצב אחד, ייחודי, יהיה בהכרח רלבנטי למצבים חדשים?

 

אני מאמינה שלמידה טובה  מתרחשת כאשר משהו – רעיון חדש, גישה חדשה, טכניקה חדשה, עושה את דרכו אל עבר סף התודעה שלנו, ומחולל בה שינוי.  משהו שגורם לתגובה האוטומטית מתוך הרפרטואר השגור שלנו – של עמדות, התנהגויות, פעולות – לעצור, ולתת לאפשרות אחת נוספת, שלא היתה שם לפני כן, להתקיים.  ה"משהו" הזה יכול להגיע מרעיון חדש של האקדמיה, או מעשיה חדשה שבאה מהשטח.  הוא יכול להגיע מקורס, מהרצאה, מספר, ממאמר (ב"סטטוס", כמובן…), מסיפור או משיחת רעים. כדי שנהיה פתוחים ללמידה כזו,  תנאי הכרחי הוא  שיתעורר בנו הצורך בידע, ההבנה שמה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו חושבים כרגע,  יתכן ואינו מספיק להתמודדות.

 אין דרך בטוחה לגרום לאנשים לעצירה כזאת. לפעמים אני רואה איך משתתפים שונים מגיבים באופן שונה לחלוטין לאותו שיעור: אחד "בולע" אותו, נפעם, ומיישם מיידית, השני נשאר אדיש ומשועמם.  אין חומר שתמיד מחדש לכולם, אין גם דרך למידה  שמתאימה לכולם.

 מכאן חשיבותה של למידה לאורך זמן. של חשיפה לידע בנקודות זמן שונות בקריירה,  במסגרות למידה, בטכניקות, ובקבוצות שונות, לאורך החיים . מתוך התפיסה הזו,  המצב המתמיד של פתיחות ונכונות ללמידה הוא  התנאי הבסיסי לשינוי, אך ההתאמה, ה"שידוך" בין הצורך בידע לבין הרלבנטיות שלו היא המפתח להפנמה.  הלמידה תתרחש כאשר יגיע זמנה. מה שצריך לספק לה זה את ההזדמנויות הנכונות, האיכותיות.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s