בשנת 2010 החליט מכון התקנים הישראלי לכתוב תקן חלוץ בניהול ידע. קיימים מספר מקומות בעולם בהם ניסו לפתח לפני כעשור מדריכים בתחום, כמו אוסטרליה ובריטניה. אולם מדינת ישראל הכירה כי כפי הנראה בשלה השעה לתקן בתחום כה אסטרטגי זה¨המשפיע על אחד הנכסים החשובים של כל ארגון במאה הזו. כמי שהיתה שותפה להטמעה בארץ, בסוף שנות התשעים, של תחום ניהול הידע, יחד עם שותפותי בחברת "ניהולים", התבקשתי להשתתף בצוות שהכין את התקן שיזם מכון התקנים. במסגרת זו התמקדתי בעיקר בתחום התרבות הארגונית הרצוייה לניהול ידע. במושב ישתתפו ד"ר מוריה רום, יו"ר הצוות, ד"ר אבי גריפל, מזכיר ועדת המומחים, ואני. אבי יספר על "אחורי הקלעים" של בניית התקן וההתלבטויות והדילמות שהיו כרוכות בו. מוריה תבחן למי מתאים התקן החדש ואיך נערכים לקראתו. הנה תקציר ההרצאה שלי:

תרבות ניהול הידע מושפעת מהתרבות הארגונית הכוללת של הארגון ומשפיעה עליה, ומהווה גורם מרכזי בהצלחה או בכישלון של הקמה והטמעה של מערכות ניהול ידע בארגון.

התרבות כתהליך חברתי של יחסי גומלין בין אנשים בארגון ובין יחידות בארגון קובעת איזה ידע ראוי ללמידה ולשיתוף, מגדירה את היחסים בין הידע של העובדים לידע הארגוני, יוצרת את הרקע לפעילות הגומלין שבה נעשה שיתוף ידע במצבים השונים, ונותנת צורה לתהליכים שבהם נוצר ידע חדש, מקבל לגיטימציה ומופץ בארגון.

תרבות ניהול הידע מורכבת מהנחות היסוד, הערכים וההתנהגויות בפועל של חברי הארגון. ככזו , היא מורכבת, שונה בתוך הארגון בין היחידות, שונה בתקופות שונות ובשלבי חיים שונים של הארגון, וכמובן בין ארגונים.

אין ספק שעקרונות של ארגון לומד, שיתוף ידע והפקת לקחים יאפשרו אפקטיביות של מערכות לניהול ידע. אך בהרצאה ניטען שאין תרבות אחת "נכונה", ושארגון השואף להטמיע תרבות ניהול ידע יפעל בחכמה אם יבחן סדרת שאלות (שאותה הצגנו בתקן ניהול הידע) כדי להחליט מהי התרבות המתאימה לו. תהליך הבחינה הזה צריך לבוא מלמעלה למטה (מה התרבות הרצויה) אך גם מלמטה למעלה (מהי התרבות הקיימת, מה נדרש כדי לשנותה והאם ניתן לעשות זאת).

בהרצאה נבחן כמה משאלות אלו, תוך הגדרת רצף התשובות לכל אחת מהן, ובחינת ההיתכנות ועלויות היישום של כל בחירה.

לאתר הכנס ולתכנית הכנס – כאן . הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה בימים 9-10.11.11