תובנות מהמשמר החברתי

ליה נירגד, יוזמת המשמר החברתי,  ביקשה ממני לערוך ניתוח תוכן של כל הדו"חות שרשמו פעילי המשמר

החברתי. מדובר ביוזמה שמטרתה להביא אזרחים להשתתף בישיבות הכנסת ובעיקר בועדות הכנסת, להיות שחקנים פעילים במשחק הדמוקרטי. כ – 600 אנשים נרשמו לפעילות, מתוכם נרשמו כ – 160 דו"חות.

עיקר המימצאים של הניתוח מובאים בדו"ח המשמר החברתי, שפורסם השבוע. אני  ממליצה בחום לקרוא את הדו"ח.

להלן הסיכום המלא:

הניתוח מסכם את התרשמויותי מקריאת כל העדויות של פעילי המשמר החברתי, מחודש אוקטובר 2011 עד חודש פברואר 2012. דרך העבודה היתה קריאת כל החומרים מספר פעמים, ציון הנושאים שעלו מתוך התוכן הזה, וחזרה לתוכן כדי לבדוק כל אחד מהנושאים. בשל מגבלות הזמן לא ניתן היה לערוך ניתוח תוכן מדעי-כמותי מסודר,  ולכן מדובר בהתרשמות בלבד.

נוכחות חברי הכנסת בדיונים. אחד הנושאים הבולטים ביותר בדיווחים הוא הנוכחות הדלה עד מבישה של חברי הכנסת בדיונים. לא פעם התנהלו ישיבות והתקבלו החלטות בנוכחות חבר כנסת אחד או שניים, היו מקרים שגם מי שיזם את הדיון לא נשאר עד סופו. הדיונים מרובי המשתתפים היו בעיקר אלו שזכו לכיסוי תקשורתי, וגם אז היו ח"כים שנכנסו רק לרגע, כדי להפגין נוכחות מול התקשורת. הדבר בולט במיוחד בוועדות אליהם הוזמנו מומחים ובעלי עניין  רבים, כאשר החדר מלא באורחים ונוכחים רק בחבר כנסת אחד או שניים, שגם הם לא תמיד נוכחים ברוחם (שיחות טלפון וכו').

מקצועיות חברי הכנסת.  מתוך התצפיות עולה שיש מספר חברי כנסת שרמתם המקצועית גבוהה, וכן מספר נושאים שהדיון בהם מקצועי, בעיקר במצבים שבהם אין יותר מדי ניגודי אינטרסים ואין נוכחות של התקשורת. גם יחידת המחקר של הכנסת זוכה לשבחים. אך זה אינו הכלל. חלק מהדיונים שנצפו נערכו במהירות רבה, ללא דיונים, לפעמים תוך אי מתן דיבור או אפילו השתקה של מוזמנים מבחוץ . לא פעם המידע הנדרש להחלטות מגיע שעות או דקות לפני הדיון, כך שאין זמן להתכונן אליו, גם אם חברי הכנסת היו רוצים לעשות זאת. לא פעם חברי הכנסת מפגינים חוסר הבנה של הנושא, או ראיה חד צדדית ושטחית שלו. היו גם מקרים שחברים נכנסו לועדה להצביע בלי שהיו בדיון לפני כן.

מניעים להחלטות. גם כאן נראה שהמשקיפים הופתעו לפעמים לטובה מרצונם של הח"כים לפעול לטובת קבוצות חלשות או מוחלשות ("להפתעתי באתי לקלל ויצאתי מברכת.").  אך ברבים מן הדיונים שהמשקיפים נוכחו בהם, בלטו קידום גס אינטרסים של גופים חזקים במשק, של קבוצות אוכלוסיה ייחודיות  על חשבון האחרות, ובמידה רבה גם התנהלויות של קידום אישי ופרסום.

התנהלות חברי הכנסת. הדיווחים החיוביים סובבים בדרך כלל סביב מספר מועט של חברי כנסת מסורים. הדיווחים השליליים מתארים תופעות של דחיינות, ומאידך של מחטפים: הצעות מועלות בלי שתהיה שהות מספקת להתכונן אליהן, חברי כנסת מגוייסים להצבעה, ולא ניתנת אפשרות לדיון. תופעה נוספת היא ההתלהמות – תוקפנות וזלזול של חברי הכנסת כלפי המומחים/ המוזמנים. כמו כן הוזכרו איחורים, יציאה מוקדמת מהדיון, הגעה לכמה דקות ל"הפגנת נוכחות" ודיבור בטלפון תוך כדי ישיבה.

לוביסטים. נוכחותם המסיבית של הלוביסטים בישיבות (באחת הישיבות דווח על  40 לוביסטים), בעיקר בועדות הכלכלה והכספים, עולה כמעט מכל העדויות. יש מעט עדויות על התערבות של הלוביסטים בדיון, אך עולה תחושה שלא פעם הם נמצאים שם כדי "למשמע" את חברי הכנסת.

הכנסת מול משרדי הממשלה.  מתוך העדויות עולה מערכת יחסים שבה הצד החזק הוא דווקא פקידי הממשלה ולא חברי הכנסת. בעיה זו באה לידי ביטוי גם במצבים שבהם שהוזמנו נציגים ולא הגיעו, או הגיעו באיחור, או שבאו בלי המידע והנתונים הנדרשים. לפעמים הממשלה או משרד האוצר פועלים בניגוד מוחלט להחלטות הכנסת – במיוחד בלט הדבר במשרד האוצר. משקיפים מסוימים סבורים, שלמעשה ההחלטות מתקבלות במשרדי הממשלה.

טובים ורעים…. מספר חברי כנסת מוזכרים כמי שפועלים במקצועיות, בהגינות, ומתוך הבנת חשיבות הנושא החברתי. בין השמות שמוזכרים בדרך כלל לחיוב –  דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס, אבישי ברוורמן, חיים כץ,  כרמל שאמה ומשה גפני.  זאת לעומת חברי כנסת אחרים שבולטים בדווח שלילי,  כמו אנסטסיה מיכאלי ואופיר אקוניס.

על המחאה, השקיפות והמשמר החברתי. רבים מהמשקיפים מדווחים על התייחסות למחאה החברתית בדיונים. המילה מחאה עצמה עלתה בעדויות 47 פעמים (רוב הפעמים מתוך הדיונים, מיעוטן בדיווח של המשקיף עצמו).המילה  אוצר עלתה 204 פעמים, דיור ושיכון 139, חינוך 105, ביטחון 83, רווחה 77 , סביבה 50, כלכלה 46 ובריאות 33. יתכן כמובן שספירה זו משקפת את נושאי הדיונים שהמשקיפים בחרו להיות נוכחים בהם, אך יתכן גם  ששני נושאים מרכזיים שעלו במחאה, הדיור והחינוך, עלו בזכותה למקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי.

נושא השקיפות עצמו חזר פעמים רבות בדיווחים – 31 פעם, בין אם בדיונים לגבי שקיפות של נתונים של משרדי ממשלה שונים, ובין אם בדעותיהם של הפעילים לגבי הצורך בשקיפות, המאפשרת לאנשים רבים יותר לקחת חלק פעיל במהלך הדמוקרטי. נציגי המשמר החברתי התייחסו לשיבות של הופעתם, ולצורך להמשיך ולעקוב אחרי דיונים ספציפיים.

אופן הדיווח. כ- 160 דו"חות שונים נכתבו על ידי פעילי המשמר. חלקם כתבו מעין פרוטוקול או סיכום של הישיבה בה נכחו. אחרים בנו את הדיווח כסיפור, בו תארו את המתרחש בישיבה וכן את הרשמים האישיים שלהלם. מיעוט כתבו את הדיווח כ"מניפסט", כלומר השתמשו בארוע לשם הבעת דעתם/עמדתם על הנושא הנדון או תפיסתם פוליטית.

ציפיות המשקיפים. ברבות מהעדויות מופיע פער בין הציפיות לגבי "מה קורה בכנסת" לבין המימוש. למשל – ציפיה לרצינות בדיון שהתגלה כ"חפיף", או, להיפך, משקיף שבא עם גישה ביקורתית וגילה להפתעתו  התעמקות, רצינות ואכפתיות בדיון.  (הופתעתי לטובה. הדיון בוועדה התנהל באופן ענייני, רציני, מנומס וממוקד מאוד ). חלק מהמשקיפים ציינו את ההתרגשות שלהם ואת תחושת השליחות. אחרים ציינו את היחס שקיבלו מחברי הכנסת ועובדיה, החל משמחה על נוכחותם או  סקרנות, דרך התעלמות או אי ידיעה על קיומם, ועד לדרישה שלא יכתבו או הוצאה מהדיון.

  1. נ
מודעות פרסומת

אודות orasetter

מרצה. יועצת. מנהלת. אמא. סבתא. אישה. מציירת. מצלמת. כותבת. חולמת.
פוסט זה פורסם בקטגוריה על המצב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על תובנות מהמשמר החברתי

  1. מספר הצעות מתודולוגיות:
    1. שימוש בבעלי אג'נדה של "משמר המפרץ" כתחליף לחוקרים מקצועיים אינו מהווה נקודת מוצא טובה למחקר. הדו"חות של הצופים יהיו מוטים מראש לפי מטרת המחקר והשקפת עולמם, וכן לפי אופן כתיבת הדו"ח. קרוב לוודאי שירשמו מה שתואם אותה ויזנחו את השאר.
    2. הניתוח שלך חסר מידע חשוב ביותר: הקונטקסט. מה היו נושאי הדיונים ש"הפתיעו לטובה" את חברי הועדה?
    3. הדפוס: למה עולה המילה "המחאה החברתית" בדיונים – האם כחלק ממהות הדיון או כסיבה ללקיחת עמדה כזאת או אחרת בדיון?
    וכו' – כתוצאה מזה ממצאי המחקר הינם ג'נריים ואינם מחדשים דבר שלא ידענו.
    והכי חשוב: לימדו אותי בקורס ייעוץ ארגוני את חשיבות התהליך. בקורס של החיים, למדתי על תהליכי קבלת החלטות ולמדתי את השפה הפוליטית. היו כמה שיעורים מעניינים:
    1. בתהליך קבלת החלטות פוליטי, לא חשוב מה אמרו אלא מי אמר.
    2. בתהליך קבלת החלטות פוליטי, אין תהליך אלא תנועה סיבובית של מעגלי אינטרסים.
    3. בתהליך קבלת החלטות פוליטי, אי אפשר לסמוך על נתונים כי הם עוברים דרך ארוכה מרגע יציאתם ממכבש המחקר ועד לנחיתתם במצגת הסופית של בעל העניין.
    4. בתהליך קבלת החלטות פוליטי, הדיון הפורמאלי הפומבי הינו מס שפתיים להחלטה שהתקבלה בחדרי חדרים; לפעמים, ניסיון אחרון של התגוששות. מטרת הדיון הפורמאלי היא to go on record שהיה דיון ולייצר פרוטוקול כסת"ח.
    5. כדי לפרש דיון פוליטי, צריך ללמוד שפה חדשה לגמרי – השפה של הארגון.

    • orasetter הגיב:

      רוני, זה לא מחקר מדעי שערכתי וגם לא ניתוח ביקורתי, אלא ניתוח תוכן מסכם של טקסטים שנכתבו על ידי פעילי המשמר החברתי, לא משמר המפרץ….לכן מוקד הניתוח הוא לא של מה קורה בכנסת ולמה, אלא במה אזרחים שמגיעים לכנסת רואים, חווים וחושבים. זו מהות הדו"ח הזה.  

  2. פינגבאק: קול המון | המשמר החברתי

  3. אורלי לוי אבקסיס ולא יעל…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s