שתי הרצאות מכנס "רוחניות עכשווית"

בחודש מרץ 2010 התקיים באוניברסיטת חיפה הכנס הבינלאומי השני לחקר הרוחניות העכשווית.

במהלך הכנס ארגנתי מושב בנושא של רוחניות וניהול. במושב נשאתי שתי הרצאות.

האחת עסקה בנושא של הוראת רוחניות, שתארה את הקורס "עסקים, רוחניות וניהול" שקיימנו, טובה אורבוך ואני, בלהב, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת ת"א.

השניה תארה מחקר שערכתי יחד עם פרופ' יואב ורדי וד"ר אלי וייץ, בנושא של הקשר בין רוחניות אישית וארגונית לבין התנהגות לא נאותה.

תקציר ההרצאה על "ללמוד את הרוח"

ללמוד את הרוח :  על תכניות לימוד של רוחניות בניהול.

תקציר:

עולם ארגוני העסקים נתפס, על פניו, כמנוגד באופן מהותי לעולם הרוח. דגש על השאת רווחים לבעלי מניות, חובת נאמנות אך ורק לטובת החברה, דגש על הישגים פיננסיים מיידיים שבאים לידי ביטוי בדוחות רבעוניים, הנחה של תאוות בצע ככח מניע ושימוש פונקציונאלי באנשים להשגת מטרות, וכן השפה העסקית/צבאית שנגזרת מעקרונות אלו, מדירים, לכאורה, עקרונות של הרוח כגון – אהבה, חמלה, נתינה, אמונה, התהוות גומלין וכו'.

ועם זאת בשנים האחרונות ניכרת מגמה, בעולם ובארץ, של חדירת הפן הרוחני לעולם העיסקי. ניתן לראות זאת הן בספרים המתארים מגמות על בכלכלה ובניהול, צמיחה במספר המחקרים שמצביעים על רצון וצורך של יותר רוחניות בעולם העבודה, ואחרים שמצביעים על קשר חיובי בין רוחניות בניהול לבין תוצאות פיננסיות, תפעוליות ואנושיות, וכן חדירת מושגים מהשיח הרוחני (שפע, יעוד, חזון, שליחות ועוד) למרכז השיח העסקי.

כחלק ממגמה זו, נוצרו בשנים האחרונות תכניות לימוד בלימודי ניהול אוניברסיטאות ובמוסדות להכשרת מנהלים ברחבי העולם, שמנסים לשלב בין שני עולמות אלו.  המספרים אינם דומים עדיין לאלו של מוסדות רפואיים, חינוכיים או מוסדות שירות אחרים, אך הם מתרבים והולכים.

המאמר יסקור את הספרות העוסקת בהוראת  הרוחניות בניהול,  בין אם במאמרים אמפיריים, מאמרים שמתארים תכניות שונות, מאמרים נורמטיביים, מאמרים ביקורתיים, או סילבוסים של תכניות שונות שנשלחו אל מחברות המאמר.   בסקירה נבחן שמונה נושאים –  1. כיצד נתפסת הרוחניות וכיצד היא מוגדרת על ידי המורים ועל ידי המחברים. 2. מהן המטרות הגלויות והמוצהרות של התכנית הלימודית, והאם ניתן ללמוד גם על מטרות סמויות. 3. מהם העקרונות המנחים את מורי התכנית 4. מהם התכנים המרכזיים שנלמדים בתכנית. 5. מהם אופני הלימוד של התכנית, ובאיזו מידה הם תואמים את המטרות והעקרונות. 6. כיצד מתייחסים המורים לתפיסות רוחניות שונות 7. מהם הדילמות, החששות והסכנות שהמורים ומחברי המאמרים מצביעים עליהם 8. מהן ההשלכות המדווחות על ידי משתתפי התכניות על עצמם ועל הארגונים שהם פועלים בהם.

לאחר מכן יוצג מקרה מבחן (case study)  של שני מחזורים (בהם למדו כ – 45 איש) של קורס "עסקים, ניהול ורוחניות" שהועבר על ידי מחברות המאמר, בשנים 2007-2009, למנהלים ואנשי עסקים במסגרת להב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א.  הארוע ינותח על פי שמונת הנושאים בהשוואה לתכניות אחרות בעולם, כולל האלמנטים הייחודיים לתכנית זו, כגון הנחיה על ידי שתי מנחות שבאות מגישות שונות, השתתפות בני זוג בחלק מהמפגשים, ושילוב בין הרצאות ולמידה התנסותית- מעבדתית. יוצגו מסקנות תיאורטיות ומסקנות אישיות של המחברות .

תקציר ההרצאה על התנהגות לא נאותה בארגונים

האם לרוחניות השפעה על התנהגות לא נאותה בארגונים?

תקציר:

תשומת לב רבה הופנתה במחקר בתחום ההתנהגות הארגונית של השנים האחרונות לקשר שבין רוחניות לבין התנהגויות ארגוניות חיוביות ולהתנהגות אזרחית טובה בארגוני עבודה. נבדק הקשר בין רוחניות אישית, וכן לתפיסה של רוחניות של הארגון, לשביעות רצון מהתפקיד ומהארגון, לנאמנות ולמחויבות לארגון, לבריאות פיזית ונפשית, לתסכול נמוך, ליצירתיות, לפרודוקטיביות וכו'. מרבית המחקרים אף מצאו קשרים חיוביים בין  משתנים אלו. אך האם קיים קשר גם להתנהגויות שליליות, או למיתון הנטיה להתנהגות ארגונית שלילית?

 

התנהגות לא נאותה בארגונים (OMB) מוגדרת ככל פעולה מכוונת שנעשית על ידי חבר או חברים בארגון, שעומדת בניגוד או מפירה א. נורמות או ציפיות משותפות של הארגון ב. ערכים, נורמות ותקנים של התנהגות נאותה המקובלים בחברה (Vardi & Wiener, 1992).  התנהגות זו עלולה לשאת  תוצאות שליליות ומחירים כבדים הן ליחידים הן לארגון כולו. בהיותה חלק בלתי נפרד מהמציאות הארגונית, התנהגות לא נאותה הינה היבט חשוב של התנהגות של יחידים, קבוצות וארגונים, ולא ארוע שולי וחסר חשיבות, כפי שנרמז לא פעם בספרות. אין הכוונה לפעולות שנעשות בשוגג, אלא לכאלה הנעשות מתוך כוונה.

 

 

Vardi & Weitz ( 2004) הגדירו  חמישה שדות בהם באה לידי ביטוי התנהגות לא נאותה:  א. התנהגות לא נאותה תוך אישית (צריכת אלכוהול ו/או סמים, התנהגות וורקוהוליסטית). ב. התנהגות לא נאותה בין אישית (חוסר נימוס, תוקפנות,  התעמרות, הטרדה מינית), ג. התנהגות לא נאותה בתהליך העבודה (חיסורים, איחורים, בטלנות, שבירת חוקים). ד. התנהגות שקשורה לרכוש (ונדליזם, גנבה, ריגול תעשייתי, פריצה למחשבים) ה. התנהגות פוליטית (שימוש לרעה בסמכות, ניהול רושם, העדפה ונפוטיזם ).

 

מהם הגורמים להתנהגות לא נאותה?  Vardi & Weitz טוענים שגורמים אישיים (אישיות, ערכים, עמדות, רגשות ולחץ), תפקידיים (מבנה התפקיד, איוש התפקיד וסטטוס),  גורמים הקשורים לקבוצת העבודה (נורמות, לכידות, דינמיקה ומנהיגות) וברמת הארגון (מטרותיו, תרבותו, מערכות השליטה ובקרה, אתיקה ומערכות הסוציאליזציה), משפיעים על הכוונה להתנהגות לא נאותה.  קשרים אלו מתווכים על ידי דחף אינסטרומנטלי (אמונות לגבי אינטרסים אישיים) ודחף נורמטיבי (הפנמה של נורמות ארגוניות).  דחפים אלה משפיעים על הכוונות להתנהגויות העלולות לתגמל את הפרט או את הארגון, או להסב נזקים בסביבה הארגונית.

 

מנגד, נמצא לאחרונה, שרוחניות ברמה האישית,  והתפיסה שהארגון פועל באופן רוחני, וכן האינטראקציה ביניהם, קשורים לתוצאות חיוביות הן ברמה האישית והן וברמה ארגונית  Kolodinsky et al (2008)   , Komala & Ganesh  (2007). טענה מרכזית של מחקרים אלו הינה שארגונים השמים דגש לא רק על פרודוקטיביות, רווחיות ויעילות, אלא גם על העולם האינטרינזי של העובדים בו, ששואפים להגשים את המאווים הטרנסצנדנטליים של חבריו ולספק את צרכי החברה בה הם פועלים, הם אלה המצליחים.

 

לאור זאת, מטרתנו במחקר הנוכחי היא לבחון את ההשערה שהן רוחניות ברמה האישית והן תפיסה שהארגון פועל באופן רוחני, ימתנו את הקשר בין  הקודמנים להתנהגות לא נאותה לבין ביטויי ההתנהגות בפועל. כך, למשל, ברמה גבוהה של רוחניות אישית, תקטן הנטייה להתנהג באופן בלתי נאות בעבודה, גם כאשר ישנם גורמים שעלולים להגביר אותה. במושב יוצגו המודל התיאורטי, ומימצאים אמפיריים.